אינטואיציה וגילוי אליהו

אינטואיציה וגילוי אליהו

שלמה קניאל

אומר החסיד למתנגד: "לרבי שלי יש גילוי אליהו בכל ליל שבת."

עונה לו המתנגד בספקנות: "זו מניין לך?"

עונה החסיד בביטחון: "הרבי בעצמו אמר לי."

מלגלג המתנגד: "ואולי הרבי במחילה שיקר לך?"

מזדעק החסיד: "אדם שיש לו גילוי אליהו ישקר?"

לפי הויקיפדיה "גילוי אליהו" מתייחס לרעיונות הבאים ממקור אלוקי באמצעות אליהו הנביא שעלה בסערה לשמיים. נס זה מלמד כי לאליהו הנביא יש השפעה ישירה על דברים המתרחשים בעולם הזה (יש גם רעיונות אחרים ביחס לזהותו של אליהו). יש ואליהו מתגלה לצדיקים מיוחדים ומעביר להם מסר חשוב ויש שגילוי אליהו מתקשר אף לצרכים פרטיים שאינם קשורים לעולם הדתי ציבורי. לפי המהר"ל (נצח ישראל, פרק כח) יש פעמים שגם אזור גאוגרפי זוכה ל"גילוי אליהו" ואינו תלוי באנשים וכל אדם שימצא שם יזכה לגילוי למשל המערה שהיה בה רבי שמעון בן יוחאי.

גילויי אליהו יכולים להיות עם דברי תורה, קבלה ותורת הסוד וכן בתלמוד הבבלי בו המושג תיקו מתייחס לתשבי שיתרץ קושיות ובעיות. קיימת אגדה שאדם שמתענה ארבעים יום רצופים זוכה לגילוי אליהו וכמובן כיסא אליהו עליו יושב הסנדק בברית מילה ומשמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה.

גילויי אליהו נעים על פני רצף שבקצהו האחד (הגבוה) אליהו הנביא עצמו מתגלה לאנשים והם יודעים זאת. בקצה הנגדי והנמוך רק ניצוץ של אליהו מתגלה לאנשים מבלי שיהיו מודעים לכך.

למושג אינטואיציה (השראה) מספר משמעויות (להרחבה עיינו בספר שלי האומץ להחליט בהוצאת רמות). מילון רב מילים מגדיר את המושג אינטואיציה כ"תחושה פנימית לא מוסברת הגורמת לאדם לדעת דבר מה כשאין לכך בסיס הגיוני או עובדתי". מילון פסיכולוגי מגדיר אינטואיציה כ"הגעה להחלטות או למסקנות ללא תהליכים הכרתיים שכליים מסודרים". יש המשתמשים במושג אינטואיציה בהקשר של כוחה של התודעה (mind) לתפוס את האמת ללא הוכחות אובייקטיביות מדעיות. מעין חדירה לעומק של בעיה ללא תהליך שטתי לפתרון. יש המאפיינים את האינטואיציה כתהליך לא רציונאלי עם יסודות רציונליים. מה שמאפיין את הידיעה האינטואיטיבית, זו העובדה, שהיא נוצרת במהירות רבה (בן-רגע), ושהיא מופיעה בפתאומיות אולם לאו דווקא מיד לאחר הופעת הבעיה.

ניתן להבחין בין אימפולסיביות ואינטואיציה בפתרון בעיות כך שבשניהם התהליך מהיר ללא מחשבה שיטתית אולם באימפולסיביות הפתרון שגוי בעוד שבאינטואיציה הפתרון הוא נכון. המושג אינטואיציה הוא תמיד חיובי כך שאם ההחלטה הייתה טובה היא נקראת אינטואיציה ואם היא נכשלה היא תקרא אימפולסיביות. נדיר לשמוע את הצרוף: "יש לו אינטואיציה שלילית."

אינטואיציה היא אפוא שיטה לקבלת החלטות בצורה לא מודעת למחליט על ידי אנשים מנוסים בתחום. למרות זאת האינטואיציה נגישה גם להדיוטות, היא מהירה, תלויה בהקשר ואינה פועלת בחוקים פשוטים של סיבה ותוצאה. אינטואיציה אינה כפופה לחוקים מדעיים ויש בה מרכיבים יצירתיים גבוהים. פעמים רבות שקלינאים מצליחים להגיע לאבחנות מצוינות על סמך אינטואיציה ולא על סמך תהליכים לוגיים אינדוקטיביים מסודרים.

אינטואיציה עשויה להיות מעוצבת באופן תת הכרתי תוך הסתמכות על חוויות קודמות וזיכרונות הקיימים בו. לכן קשה לבחון את התהליך האינטואיטיבי ולראות כיצד האדם הגיע למסקנה או כיצד החליט על ידי ניתוח צעדיו לאחור. אדם האוחז בתובנה אינטואיטיבית מתקשה להסביר מדוע הוא נוקט בעמדה מסוימת או כיצד פתר בעיה. ישנן דעות לפיהן אורח החשיבה המערבי הדוגל ברציונאליות, מרחיק את האדם המודרני מלהאזין לקולה של האינטואיציה הנתפשת כפרימיטיבית. זאת לעומת תרבויות מזרחיות בהן מרבים יותר להתנהג בהתאם לתחושות פנימיות.

אפשר למקם את החשיבה האינטואיטיבית בקצה אחד של רצף ובקצה הנגדי את החשיבה השיטתית. האינטואיציה מאופיינת במהירות, עיבוד במקביל (סימולטני), אוטומטיות, נטולת מאמץ מנטלי, אסוציאטיבית, ורגשית ויש סיכון גדול לטעויות. המערכת החשיבתית היא איטית, פועלת באופן סדרתי, מבוקרת, מאמץ רב, נשלטת על ידי כללים גמישה וניטרלית וסיכוני הטעויות בה הם קטנים. היא בולטת מאוד במערכת המשפט באימרה "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" (סנהדרין קל"א עמוד א'). כלומר השופט יכול לשפוט ולגזור דין רק לפי הראיות שיש בידו ולא לפי תחושות, אינטואיציות, והשערות, אף שיכולות להיות כמעט ודאיות.

בין שני הקטבים קיימים כמובן דרגות ביניים ועוצמות שונות לכל רכיב. פעמים שהמערכת החשיבתית מפקחת על המערכת האינטואיטיבית ופעמים שהיא נכשלת עקב עומס בעיבוד הנובע מגורמים רבים כמו לחץ זמן, בצוע משימות מורכבות או בו זמניות, עייפות מצב רוח ועוד. האינטואיציה יעילה כאשר קיימת רמה גבוהה של חוסר וודאות, כאשר המשתנים אינם ברי ניבוי מבחינה סטטיסטית, כאשר ה"עובדות" מוגבלות, כאשר העובדות אינן מורות בבירור באיזה דרך לנקוט, כאשר קיימות מספיק אלטרנטיבות לפתרון ונימוקים טובים התומכים בכל אחת מהן, כאשר ישנה הגבלת זמן ולחץ להגיע להחלטה הנכונה. אפשר גם לשלב ביניהם ולהסתייע באינטואיציה לבחירה בין חלופות מאוד דומות שנוצרו בחשיבה שיטתית.

סיעור מוחות היא טכניקה טובה להגיע לאינטואיציה וניתן לפתח את האינטואיציה, בכך שמגלים ערנות לתחושות הפנימיות ונמנעים מלדחוק אותן הצידה. לאחר מכן משלבים אותן בתוך התהליך השיטתי הארוך ומחליטים כיצד לשקללה ועד כמה להישמע לקולה של האינטואיציה (מה הסיכון שבבחירת אינטואיציה כמקור להחלטה). במובן זה קבלת החלטות היא כמו נגינה על פסנתר קודם עליך לנגן לפי החוקים ורק אחר כך לנגן מהלב (אינטואיציה).

לסיכום אם משלבים אינטואיציה עם גילוי אליהו אפשר לטעון כי היות ומקור הידיעה האינטואיטיבית אינו מודע ניתן לייחס לה קשר עם גילוי אליהו. שני המושגים מבטאים אותו רעיון אלא שלמאמינים יש הסבר דתי לאינטואיציה שמקורו באליהו הנביא. האדם המאמין אינו צריך להמתין לגילוי אליהו אלא לפתח במידת האפשר בכוחות עצמו את האינטואיציה שלו בדרך שיטתית כמו כל כושר אחר על ידי תרגול בהחלטות בלחץ זמן. לא יזיק אם במקביל למאמץ המקסימלי לפתוח האינטואיציה נתפלל גם לגילוי אליהו.