בית ספר למנהיגות פוליטית

במקום לערוף ראשים נדרוש ממנהיגינו ללמוד את תורת הניהול וקבלת החלטות

פרופסור שלמה קניאל

בית הספר לחינוך אוניברסיטת בר אילן רמת גן

פורסם בידיעות אמריקה 7/6/2007

באחד מהספורים הקצרים של אסימוב (אולי מחר X 9) מוצג העולם העתידי כנשלט על ידי התרבות המערבית הדמוקרטית. בגלקסיה הענקית פרושים כוכבים בהם מתנהלים חיים אנושיים בצורות שלטון שונות. כדור הארץ עדיין מהווה את מרכז הגלקסיה ולאורו נוהרים כל הגויים וממנו יוצאת תורת השלטון לכל כוכב. באחד הכוכבים עומד המלך להוריש את כסאו לבנו בכורו ולפני החלפת השלטון הוא שולח אותו להשתלמות בכדור הארץ. הנסיך נוחת וסנטור בכיר מלווה אותו לאורך נתיב ההשתלמות והלמידה שלו.

באחד השלבים שואל הנסיך את הסנטור: "איך בוחרים אצלכם נשיא?"

הסנטור מרצין לפתע ואומר: "יש לנו מחשב- על (מולטיוואק) האוגר בתוכו את כל הנתונים על כל בני אדם מלידה ועד מוות. מוכנסים לתוכו נתוני הלידה, ציוני בית הספר מבחני אישיות ובריאות. כל המידע שנאגר על הפרט נמצא במחשב אחד. במקביל ישבה וועדה של הסנאט אשר עיצבה את מרכיבי הנשיא הראוי בכל התחומים. מרכיבים אלה כוללים נתונים גופניים נתוני אישיות, משכל, רגשות בקיצור הכל. כאשר מגיע זמן לבחור נשיא מבקשים מהמחשב לפלוט את שלושת המועמדים הראויים ביותר. ועדה מטעם הסנאט בודקת את שלושת המועמדים ומחליטה על המתאים ביותר. היא מגיעה לביתו של הנבחר ומודיעה לו בזו הלשון: נבחרת להיות הנשיא הבא של כדור הארץ. משך הנשיאות הוא ארבע שנים אבל אם תהיה נשיא טוב תשרת רק שלש שנים.

הספור ממחיש לנו כי בדרך כלל אלה שרוצים להנהיג הם פחות מסוגלים מאלה שלא רוצים. נראה כי כל הממשלות סובלות מבעיה חוזרת ונשנית שבה הכוח מושך אליו את האישיות הלא מתאימה להנהגה. איני רוצה לטעון שהכוח משחית אלא שהוא פועל כמגנט על הניתנים להשחתה. אולם אני רוצה ללכת מעבר לספור המקסים הזה ולטעון שגם אם היינו בוחרים מנהיגים שאינם רוצים לשלוט עדיין היינו בבעיה רצינית מכיוון שניהול מערכות שלטון הוא דבר מסובך ודורש הכשרה ומומחיות בתורות ניהול בכלל ובקבלת החלטות בפרט. כדי להיות יותר ממוקד אטען כי עריפת ראשי השלטון בעת כשלון לא תביא לנו ישועה. עלינו להתמודד בעיקר בבעיה של איך מנהלים מדינה ולא מי מנהל ושולט.

הבסיס לניהול מדינה הוא תהליך קבלת החלטות מסודר ושטתי

קיימים מודלים שונים לקבלת החלטות אולם רב המשותף מן השונה. אפשר לאפיין קבלת החלטות ברצף התהליכים הבא: בניית מסד נתונים מאורגן, חזון, הגדרת מטרות מנומקות, איסוף נתונים ואגונם, הצבת חלופות בחירת חלופה וביצועה ומערכת משוב והערכה לאורך כל התהליך וגם על התוצאות. קבלת החלטות יעילה מאופיינת בתכונות הבאות:

  1. קבלת החלטות היא כלי המוביל ליעדים מנומקים היא מתמקדת באיך להחליט ולא במה להחליט. היא לא מתייחסת אם צריך או לא צריך היה לצאת למלחמה אלא לדרך שבה החליטו. במובן זה קבלת החלטות משרתת את עולם הערכים של האדם והחברה והיא יכולה להוביל לערכים שפלים כמו גם לערכים נעלים.
  2. יש בקבלת החלטות יסודות משולבים של ידע, רגשות והתנהגויות למחליטים ולתוצאות ההחלטה.
  3. באמצעות תהליכי משוב ובקרה היא הופכת את היחיד והמערכת לגוף הלומד ומשתפר כל הזמן.
  4. היא מזהה מתי חסר מידע ויש להשלימו.
  5. יש בה מרכיב חשוב של ניהול הזמן ובו פתרונות ללחץ זמן.

קבלת החלטות יעילה מורידה עומס מהמחליטים:

אנשים מוגבלים ביכולתם להרים משאות פיזיים וגם ביכולתם להרים "משאות" מנטאליים. קל וחומר מנהיגים המוצפים בבעיות קטנות וגדולות ונמצאים בעומס יתר. העומס על המחליט מגיע ממקורות שונים ובעומס יתר נוצר מצב שבחירת החלופה מתחילה כאשר התעייף המחליט מלחשוב. עומס יתר גורם להטיות גסות בהחלטות. הדרך להתמודד עם העומס היא על ידי קבלת החלטות נכונה ומבנה ארגוני נכון (תאגידים). ביזור סמכויות ועבודה בקבוצות הם פתרון יעיל אולם דורש מומחיות וזהירות רבה כדי לא להיכשל בטעויות. יותר מכך במבנה השלטוני שלנו השר אינו צריך להיות מומחה לתחום משרדו בעוד שהמנכ"ל והכפופים לו אמורים להיות מומחי תוכן של המשרד. פער זה במומחיות יוצר בעיות רבות בניהול המשרדים ומקשה מאוד על קבלת ההחלטות של השר.

בית ספר גבוה לניהול המדינה

ברצוני להציע תחליף לספורו של אסימוב ואני מקווה שהצעתי לא תישאר בגדר מדע בדיוני. המדינה באמצעות חקיקה תקים רשות מיוחדת להכשרת מנהיגים. תוכנית הלימודים תהיה מודולרית ויהיו בה יחידות לימוד מחודש ועד שנתיים. תכני הלימוד יתבססו על תורת הניהול וקבלת החלטות ואפשר יהיה לתת ללומדים אף נקודות אקדמיות. ילמדו בה שתי קבוצות אחת שמתעתדת להיכנס לפוליטיקה ועליה יחולו תנאי קבלה דומים לאקדמיה. הקבוצה השניה והעיקרית תהיה מורכבת מאלה שנמצאים כבר בפוליטיקה והם יכנסו ללא תנאי קבלה. עצם בחירתם על ידי הצבור תאפשר להם להיכנס ללמוד וכך לא תיפגע הדמוקרטיה. תוכנית הלימודים תותאם למשרד הממשלתי אליהם הם מופנים.

בנוסף להכשרה השוטפת יהיה בית הספר הגבוה לניהול מדינה אחראי להחלפת השלטון. כאשר מפלגה מסוימת תזכה בבחירות היא תקים קואליציה עם ראש ממשלה, שרים וסגני השרים כמו במצב הקיים כיום. אולם הם יתחילו לפעול במשרדיהם רק לאחר שלושה חודשים. בשלושת החודשים האלה יתבצע תהליך למידה והכשרה שיהיו בו מספר יסודות:

  1. קורסים כללים לכולם על ניהול וקבלת החלטות
  2. קורסים שונים לפי המשרדים השונים
  3. סדנא ביישום קבלת החלטות לכל שר עם קבוצת יועציו והדרג המבצע (מנכ"ל המשרד וצוותו).
  4. סדנא יישומית לכל הממשלה כולה.
  5. חפיפה עם בין השר היוצא לשר הנכנס.

התפוקות של שלושת החודשים האלה הן ברורות: תרגול קבלת החלטות ליחיד ולקבוצה, יצירת שפה משותפת בתוך כל משרד ממשלתי ובין המשרדים ומומחיות רבה יותר בתכנים של ההחלטות.

לסיכום:

ניהול מדינה וקבלת החלטות הם כמו נגינה על פסנתר קודם יש ללמוד לנגן לפי החוקים ורק אחר כך לנגן מהלב (אינטואיציה). הרעיון המוצע אינו יצירתי הוא פשוט ניסיון פשוט ליישם על הפוליטיקאים סדרי למידה והחלפת שלטון כמו בארגונים כלכליים יעילים. ארגונים אלה פועלים נכון מכיוון שהם כפופים לתחרות ואם לא יעבדו נכון הם עלולים להיסגר. ניהול מדינה דורש למידה והכשרה בדיוק כמו כל מקצוע אחראי אחר. הדרישות שלנו מרופאים ומהנדסים אינם צריכים להיות שונים מהמנהיגים שלנו מכיוון שהחלטותיהם משפיעות על חיינו ולעתים קרובות הן בלתי הפיכות. יש לדרוש ממנהיגינו ללמוד ולתרגל כיצד לשלוט ולהנהיג באמצעות קבלת החלטות יעילה. החלפת שלטון תתבצע על ידי למידה והתנסות מדורגת כולל חפיפה. רעיונות אלה לא יפגעו בערך הדמוקרטי לפיו לכל אחד זכות לבחור ולהיבחר. כל שלטון יוכל להוביל את ערכיו ולממש את מצעו אולם כולם יהיו כפופים לדרכים יעילות בקבלת החלטות אשר מדגישות את ה"איך" ולא פוגעות ב"מה". צריך לזכור כי ללא למידה והכשרה גם אנחנו טועים ועושים שטויות ולא מחליטים נכון. המנהיגים שלנו הם אנושיים עלינו להוריד ציפיות מהם ולקחת על עצמנו יותר אחריות בבחירתם. יש אפשרות ליצור שינויים מבניים בתחומים קריטיים בחיינו כמו תאונות דרכים, חינוך ובטחון אם נכפה על מנהיגינו ללמוד לנהל גם לפני בחירתם וגם לאחר מכן. ביום הבוחר כאשר נשקלל את הנתונים ונשים את הפתק בקלפי נקפיד לבחור אנשים ערכיים המציגים מצע המתאים לנו אולם עליהם יהיה להראות לנו שהם למדו בבית הספר הגבוה למנהל המדינה.