בשבח פערים המודדים התקדמות אישית

בשבח פערים המודדים התקדמות אישית

שלמה קניאל

פורסם במקור ראשון ו' בחשוון תשע״ג, 22.10.2012www.jtimes.co.il

דעות מחשבות, רעיונות, עמדות עורך: בעז לוי

לאחרונה פורסמו תוצאות מבחני המיצ"ב, J המודדים את התקדמות בתי־הספר בישראל ומציפים מדי שנה דיון ציבורי על פערי החינוך בישראל;

סיפור קצר, שאת מקורו לא הצלחתי לאתר, מגולל את המעשה הבא: היה היה אי קטן ושמו "אי זקופי הקומה". מקור הפרנסה באי היה בתעשייה הקשורה בפירות שצמחו על עצים גבוהים. מערכת החינוך השקיעה את כל מרצה בהכשרת התלמידים לקטיף, ובסוף שנת הלימודים מדדו את גובה התלמידים. אלה שגבהו על פי הממוצע, קיבלו ציון ממוצע. אלה שגבהו מעל הממוצע, קיבלו ציון לשבח. אלה שלא גבהו מספיק, ננזפו קשות על כך שלא השקיעו מספיק ולא היו מונעים למטרה. כשיצאו התלמידים לקטיף, אלה שהגיעו לגובה העצים עסקו בקטיף הפירות, ואלה שלא הצליחו להגיע, התחילו להפריע בגלל השעמום, וגם בגלל הדימוי העצמי שלהם שנפגע קשות. בעקבות ההפרעות, לא הספיקו לקטוף מספיק פירות. הלכו לשאול את האיש החכם שבאי מה לעשות? הציע החכם: "אפשר לנטוע עצים נמוכים יותר, שאליהם יוכלו להגיע הנמוכים יותר, ואפשר לספק סולמות כדי שהנמוכים יגיעו לגובה". שאלו אנשי האי: "כיצד ניתן ציונים? האם ניתן לאלה שקטפו מהעצים הנמוכים כמו מהעצים הגבוהים? האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם?" ענה החכם: "זו שאלה חשובה. עליכם להחליט במה אתם מעוניינים, בפירות או בציונים?". הנמשל ברור. יש להתמקד בערכים ולא בציונים.

סרגלים המודדים הישגים חינוכיים מקבלים את כוחם מערכים. יש שתי קבוצות של סרגלים למדידת הישגים. הסרגל החיצוני האחיד שבו אנו משווים עצמנו לאחרים, והסרגל הפנימי האישי שבו אנו משווים אותנו לעצמנו. צמצום פערים בחינוך נמדד בעזרת סרגל השוואה חיצוני ומטרתו לזהות את החלשים כדי לסייע להם. אנו חוששים שקיימים תהליכים טבעיים, כמו בכלכלה, שבהם העשיר החינוכי יתעשר יותר והעני החינוכי יהיה יותר עני, וכך תיווצר עוולה לקבוצות חלשות. ערכיותה של חברה נמדדת בנחישותה לשים גבול לתהליך "הטבעי" וליצור אפליה מתקנת. לכן צמצום פערים בחינוך בעזרת סרגל השוואה חיצוני יזהה את החלשים ויאפשר למקבלי ההחלטות להקצות להם יותר משאבים.

אולם, בבואנו לצדד בערך של תמיכה בחלשים, אנו הורסים את הערך של השוואת האדם לעצמו. ערך המתבטא במאמץ, בהשתדלות אישית ובכוח להיות שמח בחלקך. שני הערכים האלה: עזרה לחלשים מצד אחד והשתדלות בהשוואת האדם לעצמו, אינם סותרים. אפשר לאחוז גם בערך של סיוע לחלשים בסרגל חיצוני וגם בערך של השוואה לעצמי בסרגל פנימי. זאת בתנאי שננסח את היעד החינוכי בדרך הבאה: "הגדלת פערים בין שנה לשנה בתוך הלומדים ולא בין הלומדים". כלומר,

כיצד ניתן ציונים? האם ילד שקטף בכוחות עצמו יקבל ציון כמו הילד שנעזר בסולם?

כל קבוצה/מגזר יושוו לעצמם ותיבדק ההתקדמות שלהם ביחס לעצמם ולא ביחס לאחרים.

חברה ערכית צריכה לדאוג כל הזמן לחלשים גם באמצעות סולם השוואה חיצוני וגם באמצעות סולם פנימי. כך למעשה נרוויח ערך חשוב שבו האדם יגדיר את עושרו ואושרו החינוכי ביחס להתקדמות שלו ולא ביחס לאחרים בלתי מושגים. קל לעשות זאת מכיוון שכל שנה מתבצעים מבחני המיצ"ב והבגרות, כך שבנוסף לציונים הרגילים יפורסמו ציוני הפער – וככל שהפער יגדל יגדלו התגמולים. ההצטיינות תוגדר במונחי ההתקדמות ולא במונחי פער ביחס לאחרים. החלום שלי הוא שהכותרות באמצעי התקשורת יהיו בנוסח: "בית־ספר בפריפריה מקבל פרס הצטיינות על ההתקדמות הגדולה ביותר במבחני המיצ"ב או במבחני הבגרות". ולוואי ורעיון זה יחלחל גם לתוך בתי־הספר והכתות.