לבצע מבחן אמריקאי

לבצע מבחן אמריקאי

שלמה קניאל

שנים רבות לימדתי באקדמיה. בוגרי המדעים נהגו תמיד לשאול אותי "מדוע זה פועל"? בוגרי הנדסה נהגו לשאול אותי "כיצד זה פועל"? בוגרי כלכלה נהגו לשאול "כמה זה יעלה"? ובוגרי מדעי הרוח נהגו לשאול אותי "האם אתה רוצה צ'יפס עם זה"? בסוף מבחן באחד הקורסים שלי, כאשר ישבו בכיתה רק שני סטודנטים, נכנסו לחדר הבחינה ארבעה סטודנטים וספרו כי הם נתקעו בדרך כי היה להם תקר בגלגל ואף הראו לי את ידיהם המלוכלכות בגריז. מכיוון שזה היה המועד האחרון לפני קבלת התואר הם התחננו שאתן להם  מועד מיוחד. היו לי חשדות רציניים שהם עובדים עליי ופשוט היו להם דברים יותר חשובים. בכל זאת הסכמתי והזמנתי אותם אלי בעוד שבוע למבחן. הם כנראה למדו והתאמצו ואני התחכמתי. ביום המבחן הושבתי אותם בנפרד ובקשתי שיענו רק על שאלה אחת: "באיזה גלגל היה תקר?"

עם חיוך על השפתיים אפשר להמשיך ולהציע לכם אסטרטגיה לפתור שאלות במבחנים בהם יש ארבע תשובות (מבחן אמריקאי או מבחן רב בררה). כדי להסביר את השיטה (אסטרטגיה) היעילה ביותר יש להקדים מעט על שני סוגים של שליפה (החזר) מהזיכרון: היזכרות והיכר.

היזכרות (recall) היא צורת שליפה ממאגר הזיכרון כאשר המידע הנדרש אינו מונח או מוצג לפני הזוכר ועליו לשלוף אותם ממאגר הזיכרון כמו לענות על שאלה פתוחה במבחן. היכר (recognition) היא צורת שליפה ממאגר הזיכרון שבה מציגים לאדם מידע נכון ולא נכון ועליו לזהות אותם מתוך מידע אחר למשל, לחפש תשובה נכונה מתוך מספר אפשרויות (מבחן רב בררה). ממחקרים עולה שתלמיד תיכון שוכח כ-30% משמות חבריו במחזור לאחר שלושה חודשים מתום הלימודים. אבל אם מראים לו את שמות התלמידים או את תמונותיהם בתוך מאגר יותר גדול של שמות ותמונות, הוא מצליח לזהות בסביבות 90% מהם אפילו לאחר חמישים שנים. להיכר יש אפוא כוח יותר גדול מאשר היזכרות להגיע לנבכי הזיכרון ולשלוף מידע שלא נשלף בשיטת ההיזכרות. כך למשל היזכרות באדם ששדד אותך תתבטא ביכולתך להנחות צייר קלסתרונים. בשיטת ההיכר יתנו לך אלבום פושעים ותצטרך לזהות את השודד מבין מסיחים רבים.

למרות שההיכר קל מדי הוא יותר מועד לטעויות ולהסחה. לכן יש לנקוט בסדרת פעולות שתצמצם למינימום את הסיכון שבהיכר. צריך להניח כי המרצה הבוחן יודע לכתוב מבחני רב בררה כלומר הוא כותב מסיחים הוגנים שאינם מטעים וארבע התשובות האפשריות קרובות אחת לשנייה אבל אין הטעייה מכוונת באמצעות שפה מבלבלת. בנוסף צריך להניח כי המערכת הבוחנת מערבלת את המבחן שנתן המרצה בצורה אקראית בעזרת תוכנת מחשב.

הנה סדר הפעולות המומלץ:

  1. מסתירים את ארבעת התשובות וקוראים את השאלה מספר פעמים עם המללה (דבור בקול) וניסוח מחודש במלים של הקורא. כך מקטינים את הסיכוי להטיה על ידי המסיחים (התשובות שאינן נכונות).
  2. משערים את התשובה הנכונה וכך מוציאים את המידע מהזיכרון בשיטת ההזכרות שהיא שיטה פחות מועדת לטעות בשליפה.
  3. חושפים את ארבע התשובות המוצעות ומחפשים את התשובה ששערנו בסעיף הקודם. גם אם מוצאים אותה בתשובה הראשונה יש לקרוא את כל האפשרויות כדי להקטין את החשש מטעות. בכך מרוויחים משוב מידי בתוך המבחן.
  4. אם התשובה המשוערת לא נמצאה עוברים לניתוח הגיוני ובשיטת האלימינציה (איפחות) מורידים תשובות לא סבירות.
  5. בכל שיטה "מציבים" את התשובה הנכונה בתוך השאלה כדי לוודא שלא נעשתה טעות.

טיפים כלליים

  • בהעדר ידע כדאי לנחש, אלא אם כן מורידים נקודות על תשובות שגויות.
  • לתשובות הארוכות יש סיכוי טוב להיות התשובות הנכונות.
  • מקובל להניח כי התשובה הראשונה שנתתם היא הנכונה ולכן אסור לשנות. אולם אם אכן עבדתם לפי האסטרטגיה לעיל הנחה זו אינה נכונה. לכן אל תשנו תשובה שבחרתם אלא אם כן יש לכם נימוק טוב.
  • אפשר למצוא מידע רב בשאלות אחרות בבחינה. לכן אם אינכם בטוחים בתשובה המשיכו הלאה וחזרו לשאלות אלו לאחר שקראת את כל המבחן.
  • מלים כמו "תמיד", "לעולם" הן מלים חשודות. בדרך כלל אין מצבים בהם הכללים פועלים בכל המצבים.
  • השאירו לעצמכם זמן לעבור על התשובות ולתקן טעויות. אל תתרגשו מאלה המסיימים מוקדם מכיוון שאין קשר בין מהירות ביצוע להצלחה בבחינות.

במקרים רבים קיימת מעין "נעילה לוגית" של מערכת המשוב שלנו. הכוונה שכאשר אנו בודקים תשובה שכתבנו לפני מספר דקות קשה לנו להשתחרר מההיגיון הפנימי שעמו כתבנו את התשובה ואנו "מחפפים" את הבדיקה וקוראים את התשובה ללא ביקורתיות מספקת. במלים אחרות, קשה לנו לתפוס עמדה של בודק חיצוני ולקרוא את התשובה שלנו בעיניים של "אחרים ביקורתיים." הפתרון לכך הוא לשבור את ההיגיון הפנימי של התשובה על ידי קריאת התשובה מהסוף להתחלה. בדרך זו קל למצוא שגיאות כתיב או הגיון לא נכון בפסקות כתובות. הטכניקה הזו יעילה במיוחד בבעיות מתמטיות בהן עושים לעתים שגיאות שטותיות. ההליכה מהסוף מציגה לנבחן כל שלב בתרגיל באופן בלתי תלוי באחרים ואז קל לאתר שגיאות שטותיות. יש לעשות זאת בהמללה (דבור עצמי בקול) כדי להבטיח בקרה גבוהה יותר.

עם סיום הבחינה נסו להפיק את הלקחים בעצמכם ובנוסף, אל תוותרו על קבלת משוב מהמורה ולשלב את הלקחים שלו במערכת הלקחים שלכם. אל תתביישו לדרוש מהמורה משוב על הבחינה שלכם מכיוון שזו חובתו וזו זכותכם הבסיסית כלומדים. רכזו אפוא את המסקנות והלקחים מכל התהליך ויישמו אותם למבחן הבא. שימו לב שלקח צריך להיות מנוסח בצורה כזו שתדעו מה עליכם לעשות בפעם הבאה.

דוגמאות ללקחים

  • עשיתי הרבה שגיאות טיפשיות עקב מהירות מופרזת. עלי עבוד לאט יותר מתוך בקרה ולווסת היטב את מהירות העבודה שלי.
  • המבחן היה ברמה גבוהה ממה שחשבתי. עלי לבדוק היטב את אופי הבחינה המצפה לי.
  • השקעתי יותר מדי זמן בשאלה אחת. עלי לחלק היטב את זמני בתוך המבחן.
  • הייתי מתוח וחרד והיה לי קשה להיזכר בחומר. עלי להגיע לאוטומציה מלאה לפני המבחן.