מבחנים ללא הגבלת זמן

מבחנים ללא הגבלת זמן

שלמה קניאל

כדי לשכנע אתכם שיש לעשות מבחנים ללא הגבלת זמן צריך להתחיל בהבחנה בין מבחנים מלמדים (משני מצב) לבין מבחנים ממיינים (מצלמי מצב). מבחנים מלמדים הם אלה שנועדו לספק משוב על תהליך ותוצאות הלמידה. מבחנים ממיינים לעומת זאת נועדו למיין ולסווג את הנבחנים לקבוצות שונות. בקבוצה זו נמצאים המבחנים הפסיכולוגיים (מבחני משכל, דמוי עצמי חרדה ועוד) והמבחנים הפסיכומטריים המיועדים למיין ולהבחין מי יתקבל לתיכון, לצבא  ולאוניברסיטה.

העיקרון המנחה את המבחנים המלמדים הוא ללמד ולשנות את נתוני הפתיחה של הלומדים אשר נוצרו עקב הבדלים אינדיבידואליים בהיסטוריית הלמידה עמם מגיעים הלומדים. מחנך המקבל 30 תלמידים דומה יותר למפקד מחלקה היוצא עם חייליו למסע רגלי. עליו להגיע עם כולם ואם חלקם מתקשה הוא מסייע להם על-ידי החזקים (לימוד בחברותות או הוראת עמיתים). הדרכים בהן ניתן לבצע את המשוב הן רבות ומגוונות: שעורי בית; שיחה עם תלמידים; דיון בכיתה; עבודה עצמית וכמובן בחינות. מבחנים מלמדים (חינוכיים) ניתנים לאורך כל תהליך ההוראה והלמידה כאשר לכל סוג מבחן יש מטרות אחרות. המבחן המטרים ניתן לפני תחילת יחידת ההוראה ומטרתו לוודא שהתלמידים הגיעו לדרישות הקדם ההכרחיות להשגת המטרות. המבחן המעצב ניתן תוך כדי ההוראה כדי לוודא שכוון ההוראה נכון. המבחן המסכם ניתן בסוף ההוראה כדי לבדוק אם המטרות הושגו.

לעומת המבחנים המלמדים העיקרון המנחה את המבחנים הממיינים הוא הבחנה מירבית בין הנבחנים (רגישות) כך שניתן יהיה לקבוע היכן להעביר את קווי המיון. במובן זה דומה בונה המבחן למומחה אשר מפתח מצלמות המגיעות לדרגת רגישות גבוהה מאוד כדי ששופטי האולימפיאדה יוכלו להחליט למי לתת מדליות. בעוד שהמבחנים המלמדים אמורים לשנות מצב הרי המבחנים הממיינים הם צילום המצב. הם אינם מתערבים בתהליכים בכדי לשמור על אובייקטיביות במדידה ובכדי לתת סיכוי שווה והוגן לכולם להגיע לקו המטרה.

ישנן משמעויות שונות להבחנה בין מבחן מלמד למבחן ממיין ועליהם ניתן לקרוא בספר שלי חינוך לחשיבה. פה נתעכב רק על המשמעות של הגבלת זמן במבחן. בניגוד למבחנים ממיינים שם הזמן הוא חלק ממדידת הכושר הרי במבחן למידה מהירות הפתרון של השאלות איננה מהווה אצל רוב המורים מטרה בפני עצמה. לכן הגבלת זמן במבחנים איננה תואמת את מטרות הלמידה. במקרים בהם הזמן חשוב יש להגדיר זאת במטרת ההוראה כולל הגדרת זמן מדויקת. אם המטרה היא למיין חייב המורה ליצור תנאים שווים לכולם ביניהם הגבלת זמן קבועה לכולם הוראות אחידות וללא עזרה במבחן. בסיומו של המבחן עליו לדרג את הנבחנים ועיקר דאגתו היא שמא כולם יקבלו ציונים גבוהים מאוד או נמוכים מאוד ויקשה עליו להבחין ביניהם. לכן הוא בונה את המבחן כך שיהיו בו שאלות קלות, בינוניות וקשות. כאשר מסתבר לו כי המבחן קל מדי הוא יגרום לו להיות קשה עוד יותר על-ידי קצור הזמן של המבחן ועיצוב שאלות קשות במיוחד. אולם אם המטרה היא ללמד ולתת משוב אין צורך בתנאים שווים לכולם לצורך מיון ואפשר להוריד את הגבלת הזמן. כאשר כל הלומדים קיבלו ציונים גבוהים אפשר להסיק כי לומדים רבים השיגו את המטרות גם אם בזמנים שונים ובתנאים לא זהים.

לחץ זמן גורם לחלק גדול מהתלמידים חרדה מיותרת המורידה את הביצוע. כמו-כן מפריעה המהירות לתהליכי החשיבה המסודרים הנדרשים בעת בצוע כל מבחן. מחקרים בתחום הוראת הקריאה ומקצועות לימוד אחרים הראו כי כאשר מלמדים ילדים לעבוד בקצב איטי הביצוע עולה באופן דרמטי. סביר להניח כי אם הלומד ידע בבירור שאין עליו לחץ זמן הוא יבצע בצורה אופטימלית וניתן יהיה להסיק אם השיג את המטרות.