משוב והערכה

הערכה ומשוב

שלמה קניאל

מבוא

אחד מבתי-הספר לאמנות עבר הערכה חיצונית על-ידי משרד מיוחד שנשכר על-ידי משרד החינוך. המעריכים עברו בין הכיתות השונות אשר באחת מהן ניגנה תזמורת את הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט. לאחר מספר חודשים קיבל מנהל בית-הספר דוח עב כרס של הוועדה ובין העמודים מצא את ההערות הבאות על התזמורת ועל הקונצרט:

  • שמנו לב כי היו ארבעה נגני אבוב וברוב הזמן הם היו חסרי תעסוקה. ראוי להקטין את מספרם ולחלק בצורה מאוזנת יותר את עומס עבודתם.
  • היו שנים עשרה כנרים שניגנו בדיוק את אותם תווים. ברור שזו כפילות בלתי נחוצה. אם דרוש צליל חזק יותר ניתן להשיג זאת באמצעות הגברה אלקטרונית מתאימה.
  • מאמץ רב בוזבז בניסיון לנגן תווים של משכי שמינית. זהו עידון מופרז והתוצאה לא הייתה שקולה למאמץ. אנחנו מציעים כי בהופעות בעתיד יעוגלו כל התווים למשכי תו של רבע.
  • הייתה חזרה רבה מצד כלי הנשיפה על קטעים שנוגנו לפני כן על-ידי הכינורות. חזרה זו לא הוסיפה דבר לרעיונות המוסיקליים שהיו אמורים להעביר. אילו נמנעה כפילות זו יכול היה הקונצרט שארך שעתיים להתקצר לארבעים דקות.
  • לבסוף, אילו המלחין עצמו היה שם לב לנקודות אלה, קרוב לוודאי שהיה מוצא את הזמן לסיים את הסימפוניה.

המושג הערכה בחינוך

המושג הערכה הוא רב פנים ומספיק שתעשו עליו גוגול כדי להתרשם ממורכבותו. נתמקד בתחום החינוך בו המושג הערכה (assessment, evaluation) בא לאגד את כל השיטות והדרכים לקבלת מידע על מערכת לומדת (פרויקט, הוראה ולמידה ועוד) וכן את המסקנות (שיפוט ערכי) הנגזרות ממידע זה. הבחינה (testing) היא סוג של הערכה שיש בה בדרך כלל מספר משימות (שאלות מסוגים שונים) המועברות לכל הלומדים בתנאים אחידים. המדידה ((measurement באה לתאר את ההערכה ואת הבחינה במונחים מספריים כמותיים.

המושג הערכה evaluation) ) הובא מהתעשייה ונכנס לשימוש רחב באמצעות דרישות של ממשלות רבות בעולם לבדוק את יעילותן של תוכניות התערבות שונות בתחום החברתי. תוכנית הערכה פירושה תהליך מחקרי שיטתי לצורך חקירת היעילות של התערבות חברתית המותאמת לסביבה הפוליטית והארגונית ואשר עוצבה לצורך שיפור תנאים חברתיים. מעצבי המדיניות החברתית (נשיאים, ראשי ממשלות ושרים) דרשו לדעת כיצד הושקעו הכספים אותם הועידו לרווחת הפרט והקהילה. התחומים בהם הופעלו מחקרי הערכה מגוון מאוד (רווחה, עבודה סוציאלית, עבריינות) וכלל בתוכו כמובן גם את תחום החינוך. מחקרי הערכה הם מהסוג המעשי (בניגוד למחקר בסיסי) ונעשו בדרך כלל בהקשר ארגוני ופוליטי (תפיסת העולם של מעצבי המדיניות) ונועדו לבחון חמישה תחומים עיקריים:

א) הצורך בתוכנית, ב) תוכנית ההתערבות, ג) הטמעת התוכנית, ד) השפעותיה ותוצאותיה של התוכנית, ה) יעילות התוכנית.

ההערכה יעילה מתרחשת גם על-ידי גורמים חיצוניים וגם על-ידי גורמים פנימיים של התוכנית (עיינו להלן על משוב חיצוני ופנימי). היא אינה מתרחשת רק בסוף התוכנית (הערכה מסכמת) אלא אמורה ללוות אותה לאורך כל התהליך (הערכה מעצבת) כדי לאפשר קבלת משוב (ניטור ושליטה) בצמתים החשובים של התהליך ולמנוע טעויות ולהציע שיפורים תוך כדי תנועה (מערכת לומדת).

תחום הערכה הוא מאוד רחב והטרוגני, יונק מדיסציפלינות שונות וממחלקות שונות בתוך האוניברסיטאות (ניהול, תעשייה, מדעי החברה ועוד) וסובל מהעדר שפה אחידה בין העוסקים בתחום. מצב זה גורם  אמנם ל"עושר" וגוון מקצועי אולם במקביל מתפתחת מעין אנרכיה המתבטאת באנשים הפועלים ללא הכשרה מתאימה ומייצרים מחקרי הערכה ברמה מאוד נמוכה.

הערכה חלופית באה לתאר את המעבר מגישות כמותיות (מדידה) להערכת טיב הבצוע של לומדים (בדרך כלל בחינות רב בררה המאפשרות מדידות מדויקות) לעבר גישות איכותיות. הכוונה לדרכי הערכה כמו שאלות פתוחות הבודקות רמות חשיבה גבוהות, למידת חקר, פורטפוליו ושיתוף הלומד בהערכת הישגיו. ההנעה לעבור להערכה חלופית יסודה בגישה השמה דגש על הלומד היחיד. זאת לעומת המבחנים הפסיכומוטוריים המדגישים אוניברסליות, אובייקטיביות וסטנדרטים אחידים.

כוונת חסידי הערכה החלופית הייתה להשפיע באמצעות הערכה על כל תוכנית-הלימודים (מטרות ודרכי הוראה) זאת במגמה להדגיש את אחריותו של הלומד (למידה עצמאית) ואופי המטלות (חקירה, פרויקטים ועוד). יש ניסיונות להציע מחוונים, מטלות שונות מעניינות ובעלות אתגר, מטלות בעלות ערך ללומד (אותנטיות) הדורשות חקירה תחומית ובינתחומית, תצפיות, תערוכות, פרויקטים, איסוף וארגון מידע במאגרים ממוחשבים ולא ממוחשבים, יומני תיעוד למידה (רפלקציה). למרות הגוון במטלות ובדרכי הערכה (כולל מתן ציונים) מטרות ההוראה ותוכניות-הלימודים לא השתנו ולכן המעבר להערכה חלופית לא יצר שינוי משמעותי במערכת החינוך. הערכה מביטה על התהליך כדי לבחון את טיבו אולם אינה יכולה לשנות אותו באופן משמעותי.

המעבר להערכה חלופית לא הוכתר בהצלחה מכיוון שמטרות ההערכה הושארו בידי המעריכים והם נשענו שוב על פרדיגמות לא מתאימות שהתייחסו לכל הלומדים באותה צורה. לכן גם שיטות הערכה החלופיות ממשיכות במתן ציונים ופחות במתן משוב.

מומחי ההערכה מדגישים במיוחד כי המטרה המרכזית של ההערכה היא לספק משוב לכל המעורבים בתוכנית. מערכת המידע המופקת מהמשוב מאפשרת להסיק מסקנות בטווח רחב של תחומים משיפור התוכנית בתחומיה השונים (התיאוריה עליה נשענת התוכנית, מטרות, דרכים ועוד) ועד לביטולה עקב חוסר יעילות. מכיוון שמהות ההערכה היא המשוב בחרתי להחליף בין המושגים ועל כך בסעיפים הבאים. עד כאן הבלבול הקיים במושג הערכה. מכאן והלאה ההצעה שלי לסדר במושגים.

הבהרת מושגים: משוב, מסקנות, לקחים, הערכה

מבלי להיכנס לניתוח היסטורי ובלשני של המושגים אני מציע את ההבחנות הבאות המתאימות לתחום הלמידה:

משוב: מידע על תהליך ותוצר של הלמידה כדי לשפר אותה כל הזמן. בתוך המשוב ישנה אפשרות להבחין בין הפעולות הבאות: איסוף מידע, ארגונו, מסקנות ולקחים.

איסוף המידע וארגונו: שלב ראשוני במשוב הוא איסוף המידע הבסיסי על תהליך הלמידה ותוצאותיו. יש להבחין במידע בין עובדות לבין פרשנות ומסקנות עליהן וכן מקורם ומהימנותם של מקורות המידע. במקום שיש הכרח לספק נתונים וקשה להשיג עובדות יש לכנותן הנחות. איסוף המידע צריך שיהיה מאורגן בצורה גרפית כדי לבטא את מערכת היחסים בין הנתונים.

היסק הוא יצירת טענה חדשה המתבססת על נתונים קיימים בהתקדמות של "צעד אחד" לפחות מעבר לעובדות. ההיסק הוא שם לקבוצה רחבה של היסקים כמו השוואה, סיבה ותוצאה, אינדוקציה, דדוקציה, אנליזה, סינתזה, סילוגיזמים ואנלוגיה.

מסקנות הן התוצאות של תהליכי ההיסק או כל מה שמתחייב מתוך תהליכים אלו. אפשר לאפיין תהליכי היסק ביחס לרמת הביטחון של המסקנות הנגזרות מהם. מסקנות מעורפלות ולא בטוחות ייקראו הערכות כדי להדגיש את המשמעות של רכיב ה"בערך" ולא את הרכיב של "ערך" (עד כמה זה שווה). לדוגמא: "השוויתי (היסק) את הציונים של יוני במתמטיקה ומצאתי כי הירידה בציוניו החלה בכיתה ז'. הערכה שלי היא (מסקנה לא בטוחה) כי המעבר לחטיבת הביניים גרם לכישלונות."

לקחים – מידת היישום של המסקנות: מסקנות שאפשר ליישמן ייקראו לקחים (אפשר לקחת את המסקנות וליישמן). לקחים ינוסחו באופן מעשי ואילו מסקנות ינוסחו גם בניסוח כוללני. לדוגמא:  מסקנה: "כאשר למדתי עם עמוס למבחן בלשון הצלחתי במבחן כי יכולתי להתרכז, אבל בזבזנו הרבה זמן מסביב ללימוד". לקח: "המבחן הבא בהיסטוריה הוא קל. לא תהיה לי בעיה בריכוז לכן לא אלמד עם עמוס".

לקחים – מידת היישום של המסקנות: מסקנות שאפשר ליישמן ייקראו לקחים (אפשר לקחת את המסקנות וליישמן). לקחים ינוסחו באופן מעשי ואילו מסקנות ינוסחו בניסוח לא מעשי. לדוגמא: מסקנה: "בזבזתי הרבה זמן בחיפוש באינטרנט עליי לייעל את החיפוש." הלקח: "עלי להשתמש במנוע חיפוש גוגול ביום חמישי בערב אבצע את החיפוש".

הלקחים המצטברים משלב למידה אחד למשנהו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: א) לקחים בטוחים שאין עליהם ספק, ב) לקחים בספק לא בטוחים ויש לבדוק אותם כהשערות. כך למשל, אדם סיים קבלת החלטות בחינוך ילדיו והפיק שני לקחים. בלקח הראשון הוא בטוח כמו: "אני ממהר מדי בהחלטה עלי לשקול יותר טוב את החלופות. מבחינה מעשית אני צריך לספור עד 10 ולוודא שיש לי חלופות"  בלקח השני הוא אינו בטוח כמו "נראה לי כי בניהול זמן יש להכין 20 שעות לאיסוף נתונים אבדוק זאת בניהול הזמן הבא בשבוע הראשון של חודש כסלו"? לקראת התהליך הבא – ניתוח לאחד הורים – הוא מתמקד בשני הלקחים. את הראשון הוא מיישם ואת השני הוא בודק. בהתאם לתוצאות הבדיקה הוא יחליט האם לרשום את הלקח של ניהול הזמן כלקח בטוח או להמשיך ולבדוק אותו.

חשוב "לגלגל" את הלקחים בבדיקה משלב למידה אחד למשנהו. כלומר לקח בבדיקה המופיע בשלב אחד צריך להיבדק בשלב הבא ולהיבחן האם הוא ממשיך להיות בבדיקה או הופך ללקח בטוח.

לסיכום הברור המושגי יש להדגיש כי צמצמתי מאוד את המושג הערכה ובמקומו הצבתי את המושג משוב כמארגן כללי לכל המושגים (במקום הערכה). המושג משוב בניגוד להערכה מבליט מייד את מטרת הפעולה והיא; לתת מידע למלמד ללומדים וליתר שותפי הלמידה לגבי התהליך והתוצר של הלמידה.

משוב חיצוני לעומת פנימי

יש להבחין בין משוב פנימי שבו הלומדים או המורים עושים זאת על עצמם (התלמיד מבצע משוב על עצמו והמורה על תהליכי ההוראה שלו), לבין משוב חיצוני שבו המורה נותן משוב לתלמידים והם נותנים לו משוב. כמובן שרצוי לשלב את שני סוגי המשוב (פנימי וחיצוני) לכדי שלם אחד.

ישנם כלים רבים לבצע את איסוף העובדות והמסקנות לצורך המשוב. הכלים העיקריים הם אותם כלים המשרתים את החוקרים כמו: תצפיות, שאלונים, ראיונות פתוחים וסגורים, שיחות אישיות, קלטות ופורטפוליו. ההחלטה אם וכיצד להשתמש בכלי תישקל בהתאם ליכולתו של הכלי לספק מידע על שלוש השאלות הבאות:

  • v מה בדברים שנעשו היה נכון ויש להמשיך בכך.
  • v מה נעשה בצורה גרועה ויש להפסיקו.
  • v מה יש לעשות בפעם הבאה במקום הדברים שצריך להפסיקם.

שלש התשובות המרכיבות את המשוב השלם אמורות לאפשר למורים ולתלמידים להפיק את הלקחים וליישמם בהמשך פעילותם. יש ודרך הוראה מסוימת שבחר בה המורה לא יעילה ועליו לשנות את דרכי ההוראה. ייתכן כי יגלה דרישות-קדם הכרחיות למטרות שלא היו ידועות לו, או שהניח כי התלמידים השיגו את דרישות הקדם ההכרחיות והבחינה תגלה כי ההנחה של המורה הייתה שגויה.

במערכות חינוכיות המלמד והלומדים מהווים מערכת אחת שלמה הנעה מנקודה לנקודה על פני רצף מטרות מתוכננות מראש. כדי להתקדם תוך כדי למידה יש לתת לכל פרט בקבוצה מידע והיזון חוזר על פעולותיו. המידע יאפשר למלמדים וללומדים הפקת לקחים לכל המעורבים לצורך שפור ההוראה של המלמד ושפור הלמידה של הלומדים.

תהליך הלמידה של המשוב מתחיל בזה שהלומד המסיים משימה בודק אותה בעצמו (משוב פנימי). לאחר מכן המלמד מחזיר את המשימה עם הערות (משוב חיצוני). לאור תהליך המשוב מסיק הלומד מסקנות כלליות ומסקנות מעשיות (לקחים) האמורים להילקח ליישום מיידי או לאחר זמן. בהדרגה עובר המלמד לשימוש במשוב פנימי המבטיח כי הלומד יודע כיצד ללמוד, לוקח אחריות על הלמידה ויוצר לעצמו מערכת פתוחה המזינה את עצמה בנתונים וממשיכה להתפתח וללמוד וזה למעשה תיאור הלומד העצמאי.

משוב למידה וציונים

כדי לתת משוב יעיל לתלמידים על התהליך והתוצר צריך המורה (נותן המשוב) לדעת בדיוק מה תהליך הלמידה הרצוי (תהליך הקריאה הכתיבה ההכנות לבחינה ועוד) כאשר המשוב נעשה תוך כדי התהליך אפשר להפיק לקחים ולתקן את התהליך תוך כדי הביצוע (הערכה מעצבת). כאשר המשוב נעשה בסוף התהליך הוא יכול לתקן רק את התהליך הבא (הערכה מסכמת).

כיתת הלימוד בה נמצאים מורים ותלמידים כיחידה אחת זקוקה למשוב פנימי וחיצוני. כדי להתקדם ויש לתת להם מידע והיזון חוזר על פעולותיהם. המידע יאפשר למלמדים וללומדים ליישם לקחים לכל המעורבים לצורך שפור ההוראה של המלמד ושפור הלמידה של הלומדים. כאשר המשוב נעשה תוך כדי התהליך אפשר להפיק לקחים ולתקן את התהליך תוך כדי הביצוע (הערכה מעצבת). כאשר המשוב נעשה בסוף התהליך הוא יכול לתקן רק את התהליך הבא (הערכה מסכמת).

על בסיס המשוב האופטימלי אפשר לראות עד כמה חוטאת שיטת הציונים ביחס לרעיון של משוב יעיל. הציונים אינם מספקים ללומד מידע על התהליך אותו עבר ועל הדרך לתקן זאת. הציונים אומרים מעט מאוד ללומד רק ביחס לתוצר הסופי וקשה להשתפר רק בעקבות מדידת התוצר כמו שקשה להשתפר רק בעקבות שקילה וצריך להבין את כל תהליך האכילה כד ליצור דיאטה נכונה. אין בציונים כדי לתת ללומד ולמורה מידע מספק לצורך שפור ללמידה הבאה (להרחבה עיינו במאמר על מצוינות והשתדלות).